כמה שאת צודקת. אנשים אומרים את המשפטים הכי לא רגישים במצבים שרגישות הכי נדרשת מהם. אני חושבת אבל, שלפעמים אנשים לא יודעים מה להגיד. אני לא מצדיקה את זה בכלל, רק מנסה להבין מאיפה זה מגיע. את צודקת, לא אומרים למישהו כשסבתו נפטרה שהוא איבד רק אחת. אבל יש אנשים ששואלים: היא היתה מבוגרת? כאילו שזה מפחית מעוצמת הכאב ושזה משנה בכלל. משום מה אנשים מנסים לנחם בדרכים שבעצם מבטלות את הלגיטימציה לצער ולכאב. אני מרגישה שזו תכונה אנושית שבאה לידי ביטוי גם בדברים יומיומיים, כמו להגיד "לא קרה כלום" לילד שעף על הרצפה ו"רק" נבהל מזה שעשה סלטה באוויר ועכשיו הוא בוכה. במקום לקבל את זה שהוא נבהל ובוכה. אני מצטערת כל כך שאת צריכה לשמוע את המשפטים האלה. אני מבינה למה את מרגישה לבד. מאחלת לך היריון בריא ואושר. עדי
|
תוכן התגובה:
|