סליחה אם אשמח שיפוטית, אבל אני מקווה שלהבא תלמדי מהמקרה שקרה לך. את הפקדת את היקר לך מכל בידיים שלא סמכת עליהן לגמרי. מדוע? בתור הורים, הדרך הטובה ביותר לדעת אם בחרנו טוב לילדינו היא להקשיב לאינטואיציה שלנו, כי אין לנו דרך לחזות את העתיד ולרובנו אין כלים פסיכולוגים לניתוח מיידי של האדם שעומד מולנו. לכן יש לנו תחושות בטן. מדוע בחרת שלא להקשיב לאינטואיציה שלך? גם בבחירתה, גם לאורך הזמן שטיפלה בבתך, מדוע? ומה בדיוק את מבקשת עכשיו? לאחר שסיימה את תפקידה? מה זה משמעותי לילדה שלך כעת, לאחר שהטיפול הסתיים? אין שום חשיבות למעשייך כרגע. אולי רק להזהיר אמהות נוספות בעתיד, אם תתקלי בהן בגינה. ואולי, רק אולי, אם תתגברי על עצמך וכן תתעמתי איתה לאור המידע החדש שבידיך, תעזרי לילדים אחרים בעתיד ש"יזכו" בה, משום שהיא תתעשת ותבין את מעשיה. ואולי לא.
|
תוכן התגובה:
|