אבל כיון שאתן בסוף הקשר, אין לך מה להפסיד, וכדי שלא תשארי עם זה בבטן לתמיד כן הייתי מעלה את זה. לפחות תשמעי איך היא מגיבה.
אני מניחה שהתחושה מאד קשה לדעת שבתך היתה עם מישהי שאולי נהגה בה לא טוב, אבל אני לא חושבת שעשית משהו לא בסדר, ש"הפקרת" אותה. הרי ברור שלא היית בוחרת בה אם היה שמץ אפשרות שהיא תתנהג כך!
נשמע שבתך אולי לא מתה עליה הכי בעולם, אבל גם לא שונאת אותה. תני לזה ללכת, שחררי, אנחנו עושות טעויות רבות, חלקן איומות, ולדעתי זו לא אחת מהן. לפי מה שאת מספרת רוב הזמן בעלך היה נוכח וכך אני בטוחה שלפחות רוב הזמן את יודעת שהתנהגו אליה טוב.
וגם אני חושבת שצריך לשלם לה את דמי החופש - זה לא "ללכת לקראתה", אלא חובתך עפ"י ההסכם. אם נראה לך או יש לך ראיות שבאמת היתה התנהגות לא נאותה ואת מוכנה להלחם בה וכו', זה כבר סיפור אחר, אבל לא נשמע לי שזה הכיוון. INNOCENT UNTIL PROVEN GUILTY....
|
תוכן התגובה:
|