מה את מבלבלתאת המוח על תחושות בטן, הלא דצה הסבירה בדיוק מדוע בחרה במטפלת ומה היו האילוצים, וזה לא שהיא הפקירה את בתה בידי איזו מפלצת, דבר שעלול לקרות גם לאמא שתחושות הבטן שלה היו טובות לגבי המטפלת, אז איזו חשיבות יש להטפות האלו עכשיו? תחושות בטן זה לא הדבר שתמיד מוכיח את עצמו כנכון, אז די כבר עם ההטפות! מה הלאה? הטפות על למה לא פעלנו לפי חלום שחלמנו בלילה או בהקיץ? ולגופו של עניין - אני יודעת שקשה להגיע לעימות עם המטפלת, גם אני די נמנעתי בעבר מעימותים מיותרים עם המטפלת (אם כי במקרה שלי היא היתה בסדר עם הילד אך לא איתי), אבל אני חושבת שיהיה לך קשה לשמור את זה בבטן ולא להגיד לה ,את עלולה להרגיש אחר כך שבעצם זה שלא אמרת, כאילו שיתפת פעולה בהסכמה עם ההתנהגות המגעילה. ולכן, הייתי כן אומרת, מספרת לה שכך שמעת, לא מתווכחת עם תשובתה, רק אומרת שהיה לך מאוד קשה לשמוע זאת ולדמיין מצבים כאלו. היא כבר תבין לבד מדוע לא תעזרי בה בעתיד, ומן הסתם לא תזכיר זאת שוב. לעניין ימי החופשה - עדיף לך לתת לה וכך לא להיגרר להמשך קשר איתה, תביעות מצדה וכו'. תני לה תוך הבעת מורת רוחך ושלום על ישראל. בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|