אז מה, אז זו דרכה להתמודד עם הקשיים. יכול להיות שחשוב לה לדבר על זה, מתוך תקווה שהנה, אוטוטו זה קורה גם לה. אם אכפת לך מהרגשות שלה, ומזה שלה בא בקושי מה שבא לך בקלות, אז תני לה. תני לה לשאול, תני לה לייעץ (הרי כבר יש לה ילד), פשוט תני לה. מבחינה פסיכולוגית, נראה לי שזה נכון עבורה להיות בוייב של בריאות ופריון מאשר להתבודד ולהתמרמר על מצבה.
אם לא אכפת לך ממנה ומהרגשות שלה. תתחמקי מהשיחות וזהו.
|
תוכן התגובה:
|