מי אמר שההתנהגות שלה "לא בסדר"? היא הרי לא פוגעת באף אחד, ואולי זה עניין של גישה אופטימית, או אפילו איזו שטיפת מוח חיובית שהיא עושה לעצמה כדי לעזור לה להגשים את חלומותיה? אני לא יודעת. כמו שורד אמרה, אנחנו כקוראות כאן לא יכולות לדעת על הגיסה בעצם שומדבר. אולי היא באמת לא מחוברת למציאות ומסוכנת לעצמה, ואולי היא פשוט בנד'ם שמאמין שהדרך הספיציפית הזו תעזור לה.
בכל מקרה, אני חושבת שהטיפול שלך בעניין צריך להיות לפי מה שמתאים לך. את לא משקרת, ואת לא מתחילה לפרוט בעיניה כמה שההריון המדומה שלה הולם לה את הציצים - מזה לא נראה לי שאת צריכה לחשוש. את יכולה לטעמי לעשות מה שנוח לך. אם את מרגישה פסיכית, תחייכי את זה ותעבירי נושא. אם בא לך ומרגיש לך נכון ללכת איתה - אל תעבירי נושא ותני לה לשפוך. את לא חייבת לשים את עצמך במקום שלא נוח לך, אבל הורידי מעצמך גם את אחריות השיפוט שהגיע עד אחריות התוצאות למעשיה ומחשבותיה.
לפי מה שהבנתי הכל נאמר בעתידית. זה לא שהיא מדמה צירים, היא מתכננת מה יהיה כש.. ואישית לא רואה בזה כל רע, להפך. עדיין, כאמור, אם לא מתאים לך - את לא חייבת להיות שם. את יכולה להגיד שלא בא לך לדבר על זה, את יכולה להגיד שמרוב ההתעסקות הזו בהריון כבר נמאס לך לשמוע על הנושא הזה. יש כל מיני דרכים אלגנטיות לצאת מזה בלי לתת סטירה בדרך. אבל אולי שווה לך לשקול שוב, ואולי גם לנסות ולהבין מה שם בדיוק עושה לך כ"כ לא נוח. משום מה אני שומעת פחד בדברייך ואני לא מצליחה להבין לאן הוא שייך... כמובן שיכול להיות שהוא שייך לאזניים ההריוניות שלי, ולא קשור בכלל אליך (: בקיצור יקירה, תהי רכה אלייך - זכותך לא להרגיש שם נוח, ואם מתאים לך - אולי תוכלי גם להיות רכה אליה אחרי שתלמדי (בשבילך!) למה בעצם את מרגישה ככה. בהצלחה והריון נעים ושלוו. ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|