|
13/3/2005 07:37
|
גילי אבישי
|
מאת:
|
|
דרורית יקרה ודיאנה
|
כותרת:
|
דרורית-מניח את הדעת לראות אותך שוב כאן,משהו כמו המבוגר האחראי...ולא בציניות כמובן!!!!
דיאנה יקירתי-כמי שהחליטה(עם הבעל כמובן!) להעביר ילד לחינוך ביתי משום שהמערכות המקומיות לא השכילו לטפל בו כראוי בעיננו,אני מצטרפת בחום למה שכתבה לך רותי.אולי אם תחפשי באינטרנט לגבי חינוך ביתי באר"הב תקבלי השראה רלוונטית יותר לענינך ממה שנכתב כאן-הרעיון בכל מקרה הוא אחד! הילדים שלנו באחריותנו,מתוך כך אנחנו אחראים במאה אחוז לחינוך שלהם על כל פניו,מתוך קרבתם אלינו הפיזית והרגשית יש לנו האפשרות לתהות על תהליכים אצלם ולהתאים את מה שמוגש להם לפי כך.
אין תבנית אחת נכונה לכל הילדים בני אותו גיל!!! הרבה "ממחלות" המערכת נובעות מעצם העובדה הזו.בנוסף לעובדה שלא השקיעו תשומת לב אישית בבחירת התכנים ,סביבת העבודה ואישיות העוסקים במלאכה...
לגבי התחככות חברתית,הרי שגם זה משתנה מילד לילד,חוגי אחה"צ יכולים לענות יפה על הסוגיה הזו בפרט אם הם רב גילאיים.בקצור יש ויש פתרונות,דורש יצירתיות ובעיקר נטישה של תבניות מחשבה אבל שווה!!! שלך גילי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|