|
6/3/2002 20:56
|
ענת ב
|
מאת:
|
|
ענבר,
|
כותרת:
|
אני חוששת שאלן לא הבינה משאלתך ששירז כבר יונקת קשישה ומנוסה, ששום הרגל של אמא שלה לא עומד בדרכה בשלב זה של חייה המקצועיים כיונקת מדופלמת.
כבר כמה ימים אני מחפשת סימוכין לתשובה האינטואיטיבית שרציתי לכתוב לך כבר אז אך העדפתי לגבות במשהו-שמישהו-אחר-אמר - ולא מוצאת. זכור לי מפגישת לה-לצ'ה בה השתתפתי לפני כארבע שנים, שאמא אחת תיארה מצב דומה, והדיעה הרווחת באותה פגישה של מיניקות ותיקות היתה שאו שמדובר במשחק, או שזו הפגנת שליטה של היונק/ת, סטייל "אני קובעת את הכללים פה". לעניות דעתי, ובפרט לאור העובדה שכשהיא רעבה היא לא משחקת בין הצדדים אלא ניגשת ישר לעבודה, עליך לשמר את השליטה בידיך, וכשהעניינים מתחילים לצאת מכלל - להחזיר אותם. הנקה היא הרבה יותר מאוכל, נכון, היא קרבה, וניחומים, ורוך, וחיבוק, אבל היא לא צריכה להיות משחק אם המשחק מתיש את אמא, לדעתי. כמו שכשתינוק נושך מרחיקים אותו בעדינות כדי להבהיר לו חד משמעית שנשיכה ויניקה לא הולכות יחד, כך גם פה: או שיונקים, או שמשחקים.
לעניין הגמילה, הנקה היא מערכת יחסים, וכשבינך לבין שירז יתפתחו ויבשילו מערכות יחסים חדשות, ההנקה תפנה להן אט אט את מקומה. כשבני נגמל (מרצונו) ממרבית ההנקות, סביב גיל שנה ושבעה-שמונה חודשים, זה היה בעיקר כי לא היו הזדמנויות לינוק - אני חזרתי אז לעבודה מחוץ לבית, וכשהיינו נפגשים אחה"צ היינו עסוקים מדי בדברים אחרים - משחקים, ספרים, שיחות - והוא פשוט "שכח" שהוא רוצה או צריך לינוק. חברות שגמלו מרצונן בשלבים שונים פעוטות בגילאי שנה פלוס הנהיגו מערכות של כללים סביב ההנקה, למשל, יונקים רק בבית, רק בשעות האור, רק כשנמצאים לבד, כל מיני דברים שהתאימו למצב. בנוסף, מומלץ להשתמש ב"לא להציע ולא לסרב" שמשמעותו שאין יוזמים הנקה, מנסים שלא להגיע למצבים ש"מזמינים" הנקה (כמו ערסול בתנוחת הנקה, נמנעים משיעמום, לובשים בגדים שהופכים את הפטמה לנגישה פחות), אך אם הפעוט מבקש, אין מסרבים לו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
