15/1/2009 11:46
|
גילי אבישי
|
מאת:
|
שירקלה
|
כותרת:
|
אין מוצא. אכן ארנבות מסריחות וגם לא תמיד חפצות בליטוף. אוגרים נפטרים יחסית מהר,מה עוד שאלת?
לנו היו צ'ינצ'ילות שהתרבו כמטורפות. בסופו של דבר העברנו אותן לפינת החי בקיבוץ.גם ארנבות.גם מגוון ציפורים.
כשהייתי נערה גידלתי בחדרי ארנבות,היה לי חלון עם נפח גדול,עד שהן כירסמו את מסגרת העץ של החלון.היה לי כלוב עם פיניקים(ציפורים קטנות) בחדר עד שנשבר לי הלב ואחרי שמתו לא איכלסתי אותו יותר. היה לי אוגר שהבאתי מב"יס שהעברתי בו חוג אומנות שיצא לחופשת קיץ .אוגר זהוב ענקי,לדעתי מוטציה,הטבלנו אותו בשם נוח והוא גר בכלוב גדול במיוחד עם פרחי בוגונוויליה וורודים כמצע ועציץ חרס שבור לבית. חדשות לבקרים היה מוצא לו פתח החוצה לשוטט בבית...לא זוכרת מה בסוף,בוודאי יצא לשיטוט האחרון.
כפי שאת מבינה מאז ומתמיד חיבבתי בעלי חיים וגידולם אבל בפועל אני לא מוצאת בקטנים שום פטרון למה שאת מבקשת. היחידים שאינם מסריחים וכו' דגי נוי אבל שם יש בעיית תמותה וציוד יקר.
צריך להחליט,בעל חיים או לא ואם כן לחשוב ברצינות מה מתאים. האמת? לפי מה שאת כותת,כלב נראה לי הכי נכון לכם.הענין הוא למצוא את זה שיגרום לך א...חוסר דחיה כנקודת מוצא ויחס רך בהמשך.
נשיקות גילי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|