17/1/2009 21:17
|
עוד מעט
|
מאת:
|
עוד בקשר לאוגרים, צ'ינצ'ילות, חמוסים
|
כותרת:
|
מאיזה גיל להתחיל עם אוגרים - חיה קטנה שנמעכת בקלות = כשהילד מסוגל לאחוז בעדינות, עם אפס לחץ. אחרת - האוגר יסתובב בכף היד וינסה לנשוך. לא משאיר אף שריטה, אבל כמובן לא נעים. .זה קורה בשניה ומאוד מפתיע. באוגר שטח הפנים של העור גדול משטח הפנים של הגוף (לטובת התנועה במחילה צרה) וזה מאפשר לאוגר להסתובב לכיוון ההפוך מהר מאוד.
שירי, צ'ינצ'ילות: (חיה שאני אוהבת מאוד :)) הן באות מאזורים סלעיים, אקלים אנדיני, 3000 מ' ומעלה, קרקע קשה, קפואה לפעמים, לכן אינן חופרות אלא מסתתרות בנקיקים. בכלוב אידאלי יהיה מבנה סלעית עם מעברים למסתור. מאותה סיבה לא זקוקות למצע רך: לא חול ולא נסורת. להפריד בין מה שנראה לנו כאנשים נעים לבין מה שבע"ח זקוק לו לפי סביבתו הטבעית. בטון קר נשמע זוועה אך לבע"ח שכל פרט בגופו מותאם לחיים בנקיקי סלע (ולא חול או אדמה רכה) בטמפ' מתחת לאפס... וכו'.. פינוק מעולה לצינצילות הוא גרעיני חמניה.
אחיזה ביד לבע"ח שלא מורגל מינקות - בעייתית. נכון גם לחתולים סוסים נחשים (להבדיל - חיית בר) ארנבות... נכון שמעדיפים שלא נוגעים בהם בכלל. אבל כן מסתדרים עם מגע, וכשלילד נמאס, כמו שקורה הרבה, העובדה שהם מבסוטים כשלא מתעסקים איתם, הופכת ליתרון. אני נהגתי לומר לילדים: אילו מישהו ענקי אסף אותך על כף ידו, איך כדאי שהוא יתנהג כשאתה על כף היד שלו? וליותר קטנים: מחזיקים את האוגר/ארנבת/שרקן ***רק*** בישיבה על הרצפה, רק תנועות עדינות (להדגים), לדבר בשקט וכו'. מסכימה אתך, לא נותנים לאורחים להחזיק חיות קטנות. אוגר מזהה ריח כף יד, קול ותנועות. מישהו אחר מפחיד להם. באמת עדינים מאוד ולכן במשחק תו"כ מגע עם אוגרים הכוונה להניח להם לרחרח ולהתרוצץ קצת במעלה הזרוע, על הרגל וכו' וזהו. אבל גם התצפית עליהם מעניינת והיתרון שרואים תוצאות מיידיות, לא צריך סבלנות: חפץ חדש בכלוב מקבל תשומת לב מיידית ודי משעשעת. בהתחלה מרחרחים בזהירות אח"כ מסתערים ומתחילים לחפור אותו במהירות טיל (שומעים את הרעש של הציפורניים). אם מכינים להם משחק כמו סולם מענפים קטנים אז זה סיפוק גדול לראות אותם משתמשים בזה.
אין ספק, שכלב מחזיר אהבה הרבה יותר מאוגר. כלב הוא חיית להקה, כדי לשרוד עליו להיות קשוב כל הזמן למסר שהוא מקבל מהמנהיג = הבעלים ולפעול בהתאם ובתור מטפלת את מפיקה המון מהתכונה הזאת. האוגר בנוי לחיות לבדו ולעולם לא ייתן אותו פידבק כמו כלב (טוב יש לזה עוד כמה סיבות כמובן :) שום חיה סוליטארית לעולם לא תפדבק כמו חיית להקה, כך גם ההבדל בין כלב לחתול. אך כלב דורש הרבה טיפול, זמן וכסף ואוגר לא דורש כמעט כלום. לכן הוא פשרה מעולה למי שרוצה חיית מחמד בבית ולא רוצה פרוייקט גדול וגם לא בטוח שהילדים ימשיכו להתעניין בחיה לאורך זמן.
תיתי - חמוסים - נקבות חובה לעקר, אחרת עלולות למות בייחום אם לא מגיעות להרבעה. הם נפלאים, אך ממזריים. כיף כשהם משתחלים לכיס החולצה ונרדמים שם... פחות כיף לקבל ביס עם הניבים האלה! חיית טרף אמיתית. (גם כלב :))
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|