בוקר טוב
אצלינו ההפרש גדול יותר, כך שנראה לי שהיה קל יותר, אבל עשינו שני דברים עיקריים:
1. דיברנו איתו על האח הוירטואלי. הכנו אותו לזה שלאמא יש תינוק בבטן, וקצת דיברנו על איפה הוא יישן וכו'. לא יותר מידי אבל כן התייחסנו.(יש את ספר הפילפילים שיכול אולי לעזור).
2. לפני הלידה קבעתי עזרה לפעמיים בשבוע אחר הצהריים שתהיה בחודשיים - שלושה הראשונים לאחר הלידה. זה היה מצויין! בימים האלה לפעמים הייתי יוצאת רק עם הגדול לעשות משהו שהוא אוהב או אפילו סתם לגינה רק שנינו ולפעמים פשוט שיחקתי איתו בבית, קראתי לו סיפור כשהקטן לא עלי. גם הבנזוג היה יותר בבית בתקופה הזו והיינו מאוד פנויים אליו וזה עזר.
מהלידה ועד היום מה שמאוד מדבר אל הגדול, בהקשר של אחיו הקטן זה שאני מספרת לו איך הוא היה בגיל הזה.למשל כשיוצאות לקטן שיניים אני מספרת לגדול מתי יצאו לו שיניים, איך הוא בכה, איך הרמתי אותו והרגעתי אותו והוא מאוד אוהב את הסיפורים האלה ונראה לי שזה מאוד עוזר לו באמפתיה ובקשר לאחיו. נראה לי שלהסתכל על אחיו ולייחס את אותו יחס אליו עושה לו טוב ונותן לו תמונה על כמה הוא היה אהוב ומחובק בתור תינוק.
ומעבר לכל החששות והקושי - אני חושבת שהלידה השנייה הכניסה לביתינו אושר גדול והרבה בריאות נפשית לילד הגדול כשהזרקורים לא כל הזמן עליו.
בריאות ואושר!
|
תוכן התגובה:
|
