פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
25/2/2009 17:48 noa007 מאת:
מתקנת את עצמי כותרת:
אם השתמע ממני אחרת: לא התכוונתי להטיל על כתפי הילד את ההתכוונות כולה של הבאת הילד לעולם. ממש לא! הוא בא לעולם כי אנו רצינו בו. דווקא נכחתי בסיטואציה שחברה בהריון אמרה משהו כזה לילדה הגדולה שלה וזה נראה לי ככ לא נכון ואף לא אמיתי. אז לא לזאת התכוונתי.
את המחשבה שהוא מתנה התכוונתי להציג לאמא שמתייסרת, לתת לה את הזווית הזאת, והמחשבה הזו בשבילי, כאחות אוהבת ואהובה, היא אמיתית לגמרי.

תוכן התגובה:


תגובות נוספות
24/2/2009  08:55 להתכונן עם עזרה - אפי
24/2/2009  09:26 ספרים - אמא של פיצי וקטני
24/2/2009  10:15 אפי - גם אני הרגשתי כך - סוי
24/2/2009  11:39 פותחת ההודעה יקרה, - לולי
24/2/2009  14:52 תתייחסי לזה כאל מתנה שאת נותנת לו - אמא לשלושה
24/2/2009  16:34 כמו אמא שלשושה כאן מעלי - noa007
24/2/2009  21:53 מסכימה עם קודמותי. לנו עזר גם אלבום תמונות של הבכורה כתינוקת שהיא נהנתה לדפדף ולהשוות. וכן מסכימה עם "למה אתה חושב שהוא בוכה? מה נעשה?" ולתת לו תפקידים כמו להגיש חיתול, מגבון, גזה לטבור וכו'. (ל"ת) - מהרצליה
25/2/2009  09:29 הרבה עיצות ניתן לתת - אבל חשוב להכיר את הילד (באמצעות הוריו) כדי לתת את העיצות הנכונות לו. לגבי דבר אחד שנכתב בכל הסתייגות: - דרורית אמיתי-דרור
25/2/2009  12:51 בהצלחה!!! אני הייתי ממליצה לך קודם כל לא לחשוב במושגים של "נשבר לי הלב" - מיכל של נ"נ
25/2/2009  19:49 גישה קצת אחרת - אמא ותיקה
26/2/2009  09:56 כשהייתי בהריון עם השנייה שלי אמרו לי משפט נכון עד כאב: - אורי


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש