|
24/2/2009 16:48
|
גילי אבישי
|
מאת:
|
|
לולי
|
כותרת:
|
אני לא השתמשתי בביטוי ברברי. אני תמהה מאין מגיע הוודאות שלך לגבי ההלכה. אני תארתי מצב מאד מסוים שממנו היקשתי אני את דעתי לגבי אפשרות. כי תראי,ההלכה דנה כמעט בכל דבר וענין בו חיינו נוגעים. החל ממה עושים בבוקר לפני קימה מן המטה ועד למה אומרים בלילה לפני שעוצמים עיניים. היכן עובר הגבול בין מסורת,כשם שאת קראת לה ובין אורח חיים דתי-זו שאלה עקרונית בשיח הזה. אדם דתי שבחר בדרך התורה וההלכה מתוך אמונה פנימית עמוקה אין ויכוח מבחינתי איתו. כי אני מבינה את המקום הזה. אדם לא דתי שמקיים מצוות מאד מאד ספציפיות מתוך צורך מסורתי זה כבר מקום אחר לדיון.
לא אומרת אם את צודקת או טועה,מה שמפריע לי הוא הדרך הנחרצת בה את מציגה את האפשרויות שאינן דרכך וגם מה שייחסת להלכה היהודית לא מתוך הקשבה למה שאני אמרתי.
אני יודעת שהנושא הזה טעון. בדיוק בגלל מה שאמרת גם לגבי חיסונים,תזונה וכו'. בהחלט מקובלת עלי האחריות החינוכית. רק שאני לא בטוחה באשר לשילוב בין הכרח לטראומת המילה דווקא להעברת מסר חברתי או אחר,כואב אבל עובר? מה זותומרת? זה גם כואב וגם לא מגן,בניגוד לדעות רווחות מפני מחלות למשל. ואכן פוגע בהנאה המינית,אפילו הרמב"ם כתב על כך בפרוש. אז בגלל שמלו בעבר ללא שאלות וללא השגות פרוש השאלות הוא ילדותיות? למה?
יש משהו מעליב בדרך שבה את מבטלת את תהליכי הסקת המסקנות וההתפתחות של אחרים. לא מכובד ובאמת לא משאיר פתח לקיום נינוח גם בדעות הפוכות. חבל.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|