|
24/2/2009 20:44
|
ריש
|
מאת:
|
|
לולי,
|
כותרת:
|
אשמח להבין איפה לא הבנת את מה שכתבתי. האם המילה "ברברי" גרמה לך לבלבול היוצרות? הטקס כפי שהוא הינו הטלת מום בגוף התינוק. על הרבה פחות מזה ישבתי ליד עריסתו של התינוק שלי ולא אפשרתי להכאיב לו (עירוי "פשוט"). כאן קודם אוחזים בו אנשים זרים, אח"כ מפשיטים אותו (ותינוקות לא ממש נהנים מזה), חותכים לו בבשר החי ואח"כ תולשים את השארית - זהו תאור פיזי של מה מתרחש בברית בלי ה"כמה מילים והמהומים" שמלווים לטקס. אילו היו עורכים את הטקס הנ"ל נניח באפו של היילוד וסביב למדורה היית בטוחה שמדובר באיזשהו שבט נידח ופרימיטיבי באי בודד.
צר לי, בחרתי לוותר מסיבות "חברתיות" וכולי תקווה, כי ילדי יהיו אמיצים דיים כדי להודיע לרעיותיהן לעתיד כי ילדיהם לא יעברו את הטקס המיותר הזה. אם יש משו שעושה אותנו כאלה או אחרים זו האמונה שבלב, לא מראה הזין.
וכן, יש באמונה דברים יפים וטובים, המילה אינה אחת מהם. יש מליון דרכים אחרות לקבל את פניו של בן משפחה חדש, לא חייבים להקיז בשבילם דם ולהגיר דמעות.
וזאת מבלי להכנס לדיוני "סיכוני המילה" שקיימים ***כמו בכל הליך פולשני*** (מדימום קל, דרך השחתת איבר המין, הדבקה במחלות מדבקות וכלה במוות).
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|