בדיוק היום חווינו על בשרנו לראשונה וכמו שכבר הודעתי בעדכון (http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=46981), יובל היתה הרבה יותר אמיצה ממני... היא אמנם נבהלה מהדקירה ובכתה קצת, אבל בהמשך (היינו צריכים 3 מבחנות - ס י ו ט) די נרגעה. מיד כשיצאה המחט - נכנס הציצי והכל בא על מקומו בשלום. הרופאה אפילו זכתה בסוף לחיוך כיאה לתינוקת שאינה נוטרת טינה...
שאלתי היא: האם גם בבדיקות ארוכות כאלה, עם שאיבה ממושכת יחסית מהוריד, נראה לכן שאפשר להניק? כי נראה קצת לא יציב כל העסק: הזרוע צריכה "להסתובב" החוצה כדי לחשוף את הוריד, ולהיות די מקובעת, מה שלא מסתדר עם הרגלי ההנקה שלנו (היד תופסת את כף הרגל או ממוללת לאמא את החולצה, חופרת באף, מושכת בשפתיים ועוד כהנה...). בקיצור - איך עושים את זה? לא שיש כוונות לחזור על החוויה בעתיד הקרוב ונקווה שלא נזדקק, אבל בכל זאת.
תודה פולינה
|
תוכן התגובה:
|