|
26/5/2002 22:21
|
נירה
|
מאת:
|
|
יעל, אני נמצאת שם,
|
כותרת:
|
במקום הזה של ההריון השני עם כמיהה עזה לחווית לידה מתקנת. וכן, אפילו שאני בהריון יש ימים שאני שואלת את עצמי- אני בכלל רוצה את זה? אבל כל התהליך הזה בעיני בריא ונורמלי והוא הדרך לפתור את המקומות שבנו שזקוקים לכך. אני מאמינה שאנחנו מוכנים באמת לילד רק כאשר הוא מונח בזרועותינו. גם עם הילדה הראשונה חשבתי את אותן המחשבות. והנה אני פה, היום, חודשיים לפני, עדיין לא בטוחה... ברור לי שבסוף הדרך, כשהבחור ישכון לבטח בין זרועותי, שם נח לו בשלווה הבטחון שעשיתי את הדבר הנכון, לכן אני מרשה לעצמי ללכת בדרך להודות בקשיים, להיות אנושית ולקבל את עצמי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|