לגבי מקורות פרנסה - האין-ברירה יוצר אותם. לא תמיד כיף לעבוד בעבודה שהיא מתחת לכישוריך, או עם מנהל שאינו לרוחך, אבל אפשר למצוא. מכירה חברה שעברה תהליך דומה. מתוך המצב הנתון מצאה עבודה לא רעה, עם מגבלות, ועם תחושה של חוסר מיצוי אבל עם יציבות ונוחות יחסית, שגם זה שווה משהו.
לגבי הזוגיות, לא הייתי נשארת בקשר כזה משיקולים כלכליים בלבד. או שהייתי מנסה לתקן (כי בכ"ז היה שם משהו משמעותי עבורי פעם), או שהייתי הולכת משם.
ולגבי נבואות הזעם הפמינסיטיות, אני חושבת שחשוב שלכל אחד מבני הזוג לאו דווקא הכנסה דומה, אבל אפשרות לכלכל את עצמו. יש לזה השפעה גם על ההערכה של הדברים שנעשים בשביל כולם בבית, שאינם מתקבלים כמובנים מאליהם...כי זו "העבודה" של האם. לאמא לא קונים שואב אבק משוכלל כדי להקל עליה לנקות את הג'יפה של כולם בבית, כמו שלאבא לא קונים מיקסר חדש (אלא אם כן זה תחביב, אם כי לגבי האבק אני בספק אם אמצא מישהו שיצהיר שלשאוב אבק זה התחביב שלו...)
|
תוכן התגובה:
|