והקרבה טוטאלית לטובת בני הבית - אז ממש לא, לא רק שאני לא בעד אלא אני נגד ממש.
אי שוויון יכול להיות גם כשאני שכירה - כשבעלי רואה בהכנסה דבר תחת פיקוחו (וכמה נשים נתונות לשליטה בתחום הזה), למשל, או אם אני מרוויחה פחות וזה גורם לחוסר איזון כוחות בבית.
אני רק אומרת שאלה נתונים יבשים, אבל המשמעות ניתנת להם על ידי בני הזוג. דווקא כעקרת בית נהניתי משרותיה של עוזרת, הלכתי לשיעור (בזמן שבעלי טיפל בילדים), להליכות, ומשישי בערב הפיקוד עובר לידיו, וזה לא בגלל שיש או אין תלוש שכר, זה בגלל מערך היחסים בינינו - וכמובן שכל אחת מגיבה מתוך מה שהיא מכירה :) כי כעקרת בית אני מרגישה מאוד שמוחררת ומוגשמת, וחופשיה לעשות דברים שכשכירה אין לי זמן ואנרגיות פנויות לעשות. חופש זו החלטה.
אני רק אוסיף שברוב המוחץ של המקרים, האישה היא האחראית ממילא על תפעול הבית, ואם היא שכירה אז היא מגיעה הביתה למשמרת שניה.
|
תוכן התגובה:
|