לא מדבור בנבואות זעם פמיניסטיות. אני לא חושבת שיכול להיות שיוויון מלא וזהות מוחלטת בין תרומתם של שני בני זוג תחת אותה קורת גג, אבל אני בהחלט מאמינה שצריכה להיות איזושהי סימטריה, שתאפשר לשניהם התפתחות אישית, תחומי ענין ובעיקר אוויר לעיניניהם.
אני יכולה להעיד על ביתי, שבו לכל אחד יש את הזכות לזמן לעיסוקיו האישיים - אם מדובר בלימודים או כדורסל, זה ממש לא משנה, התמיכה לצאת מהשגרה לטובת משהו שהוא בשבילך היא חשובה. אני לא יכולה לדמיין את עצמי בבית מבוקר עד לילה ואחראית בלעדית על תפעול וארגון כל הקשור לדייריו. אני יודעת שסבתי, מאוד ברכה על השינוי ב"דור שלנו" שמאפשר לאישה להיות עצמאית (מבחינה כלכלית) בגלל החסך שהיא הרגישה בלהיות 'עקרת בית'.
בכל מקרה מדובר בדעת אישית, שניתן לקבל או לא :)
|
תוכן התגובה:
|