תודה על ההתייחסות הנרחבת שלך. אכן - יפה אמרת: פני בית הספר כפני הרחוב. לא שומעים כאן מאמהות שאיזה ילד הציק או הרביץ לילדן בפארק- "תרביץ לו בחזרה", זה פשוט לא בלקסיקון.. (חברה שלי, ישראלית לשעבר, הזדעזה לשמוע את זה בביקור בארץ). מגיל אפס, בבית ובגן, מלמדים את הילדים לכבד את ההורים, הגננות, החברים והמורים, האנשים ברחוב, האנשים לפנינו בתור וכו'. בכל כתה בבית הספר תלוי פוסטר סטנדרטי, ובו נדמה לי 5 עקרונות בביה"ס: להתאמץ בלימודים, לכבד את הסובבים, לכבד את הסביבה ועוד כמה כאלה. פעוטות קטנטנים פה יודעים לעמוד בתור בכל מקום. אנשים וילדים יודעים לעמוד לפחות מטר או שניים מאחורי מקבל השירות בבית המרקחת או המוציא כסף מכספומט, כדי לתת לו פרטיות. יש סימון על הרצפה היכן לעמוד ואף שלט - אנא כבד את פרטיות העומד לפניך. כשאמבולנס או רכב משטרה או כיבוי אש עובר בכביש עם סירנה מופעלת, על כל המכוניות לעצור כמה שיותר בימין, כדי לפנות לו דרך -ולחכות עד שיעבור, לפני שמותר להם להמשיך בנסיעתם. הכביש פשוט "קופא" בשניות, וחוזר לתנועה רגילה בלי בעיות מייד אחר כך. אלה רק דוגמאות לסדר שיש כאן, ויש בזה כל כך הרבה הגיון ונועם. כמובן שיש בארץ המון דברים טובים - זה הבית שלי ולעולמים יהיה, ובאמריקה לעולם לא ארגיש בבית, עם כל הטוב שיש כאן. שמחתי לקרוא שאצלכם בבית ספר דברים מטופלים מיידית, אם כי הטענה שהטיפול בדברים כאלה הוא תלוי במנהל/ת, הוא שגוי בעיני: זה צריך להיות מוסדר בחוק/תקנות של משרד החינוך, ולא לשיקולו של המנהל, מה שמוביל לעיתים לצורך של הורים להלחם ולהזמין משטרה, או במקרה הגרוע עוד יותר - להסגר בדלת אמותיהם ולנסות להדחיק את האירוע, כי כוחם לא עומד להם להלחם עכשיו, כשלבם נשבר והם צריכים לטפל בילד עם חרדות וסיוטים. לחקתי לתשומת לבי את בתי הספר הפרטיים... אם כי אני מה-זה מקווה שיש בתי ספר ציבוריים שנעים לבוא אליהם ואפשר לשלוח אליהם ילדים בלי להיות על קוצים כל היום.
|
תוכן התגובה:
|