זה לא מחוייב המציאות ולא מכת גורל. לפעמים מוציאים משחק, לפעמים מציירים, הרבה משחקי דמיון ושיחות עם החברים. אם הסיפור של המחשב הפך להתמכרות שכל הזמן מתעסקים בה הייתי מפסיקה איתו לגמרי. או משאירה רק לסופ"ש. לא צריך מחשב בכיתה א', יש מספיק זמן להתמכר לזה בהמשך. זה ממש לא מתחיל מזה שבאים חברים. זה מתחיל מזה שמגיל 0 מרגילים אותם שהמסך (טלויזיה, מחשב וכו') מפעיל אותם והם מאבדים את היכולת לעניין את עצמם, לבד ועם עוד מישהו.
|
תוכן התגובה:
|