מצד אחד, אני מרגישה אישית כמו אמאלה 3. יש תקופות ארוכות בחיי שבהן אם מישהי תקוה או תנסה שנהיה חברות "עקביות" - זה לא ילך. הזמן הפנוי שלי לחיי חברה מועט כל כך, והוא כבר מלא. זהו. הכוס מלאה. אני לא רוצה להתפזר. אני רוצה להשקיע את הזמן הפנוי במשפחה שלי, גם המורחבת, ובחברים הקיימים.
אבל אני יודעת בוודאות שלא כולם ככה. הרבה אנשים "בגילנו" כן מחפשים חברויות, גם חדשות, כן מחפשים משפחות לטייל איתן בשבת, חברות להפגש איתן בערב להליכות או ללכת יחד לסרטים. אפילו בפורומים אני קוראת הודעות כאלה, דומות לשלך. אז זה שכמה אנשים מרגישים כמו אמאלה 3 וכמוני לא צריך ממש להפריע.
עוד משהו שחשבתי עליו. ממש לא התכוונתי לפסול את מה שכתבת. שזה אולי לטמון את ראש בחול. יתכן. פגשתי לא מזמן בחורה צעירה ממש (מהגיל שכבר גורם לי קצת לקנא בו - 22). היא סיפרה לי שקשה לה למצוא זוגיות והיא ממש מיואשת. ואני לרגע לא יכולה לומר שזה בגלל הפרשנות שלה שלא רוצים אותה. כלומר, כן, בעומק בעומק זה קשור לפרשנות הזו שלה - אבל הפרשנות יצרה לה סגנון כולל מאוד, מאוד לא מושך. למעשה היא לא נראית בת 22 - היתי בהלם כשהבנתי כמה היא צעירה. כל הלבוש שלה, ההחזקה של הגוף שלה, הבעת הפנים שלה - משדרת משהו זקן, הבעה של יאוש וסבל. כשהכרתי אותה קצת יותר גיליתי - כפי שתיארתי לעצמי גם לפני שגיליתי - אישה עם לב זהב. מוכשרת באינסוף תחומים. המון מה לתת. אבל היא לובשת מסיכה - קשורה לפחדים ולפרשנויות - מאוד, מאוד לא אטרקטיבית. וכאן העבודה היא לאט לאט לצאת מזה. להשתחרר מהתפיסת עולם הכבדה כל כך שעומדת בדרכה. כל תיקון קוסמטי כמו טיפים איך להתחיל עם גברים לא יעבוד. למזלי ראיתי מספיק מקרים שאנשים יכולים לעשות תהליכים מוצלחים ולגמרי לשנות את איך שהם מרגישים ונראים, אז אני אופטימית לגמרי לגביה.
לא אומרת לרגע שזו את - רק מסכימה איתך שלפעמים באמת יש סיבה כלשהי למה זה לא נוצר.
|
תוכן התגובה:
|
