והוכחתי לה באופן חד משמעי שאני יודעת שהיא לקחה דברים ואחר כך שיקרה. תחילה ניסתה לספר כל מיני סיפורים והסברים, אבל בסוף היא התחילה לבכות, וסיפרה על קשיים עם החברות והמורות - כולם נגדה, לא אוהבים אותה, היא מרגישה שמשווים אותה לאחים הגדולים שלה, שלהרגשתה יותר מוצלחים ממנה (ממש לא נכון). סיפרה על כל מיני תככים בין הבנות, לא מדברים איתה, לא מזמינים אותה וכד'. ושהמורות שונאות אותה. כל זה לא הסביר לי מדוע היא לוקחת כסף בבית ומשקרת, אבל היא כל כך בכתה שלא היה לי לב להמשיך ללחוץ. היום התחלתי לחשוב שאולי סוחטים אותה, או שהיא מנסה לשחד את החברות וכד'. כי חלק מהבגדים הנעלמים של אחיותיה נעלמו וגם את הכסף היא לא החזירה. היא טוענת שהיא לא זוכרת איפה שמה אותו. היא מאד חכמה והודיעה לי שהיא לא מוכנה בשום אופן ללכת לייעוץ, גם כשניסיתי להסביר שזה לטובתה. בעבר, לפני כמה שנים, כבר היו עיניינים דומים עם הבנות בבית הספר, היועצת ניסתה לדבר איתה והבת שלי בעקשנות מופלאה ישבה איתה ולא הוציאה הגה מהפה. פשוט הודיעה לה שהיא מסרבת לחלוטין לדבר איתה. וזה היה בכיתה ג או ד. אני ממש מודאגת.
|
תוכן התגובה:
|