הרצון חשוב, אבל צריך לבדוק מה עומד מאחוריו. עד שההריון הנוכחי הגיע, יכולתי לכתוב הודעה דומה מאוד לזו שפתחה את הדיון - מאוד מאוד רציתי אבל זה היה בגדר רצון,
כשהוא התגשם, גיליתי שהרצון היה 99% פנטזיה. נכון שלא מתחרטים על תינוק, אבל זו סיבה להביא אותו לעולם? אני רואה את בעלי עם עוד כמה ק"ג של דאגה על הכתפיים, אני רואה את הילדים נלחמים על תשומת ליבנו ואותנו נלחמים להגיע לערב עם מעט כוחות לעצמנו ולפעמים פשוט כועסת על עצמי.
כמו ששחר אמרה, זה נכון לגבי הילד הX במשפחה Y, אם קורסים עכשיו - זה לא ישתפר אח"כ. 3 שנים קשות יהיו לא רק להורים.
אין שום רע בלשקול את הרעיון בתקופה הקרובה יחד, ולא להחליט עד שאין החלטה משותפת.
|
תוכן התגובה:
|