אני מניחה שבאמת קשה לי להשלים עם כך שהיא חריגה. אני נלחמת מאז שנולדה והיא עשתה קפיצה גדולה שגרמה לי לקוות שמתישהו הפער בינה לבין ילדים בני גילה ייסגר - אבל לא נראה שזה הולך לקרות. אני יודעת שההתנהגות שלי רק מזיקה ולא תורמת, אבל משהו בי נלחם לא להשלים עם העובדה הזו. קיוויתי שמישהי כאן תכיר שיטת 'הבשלה', תקווה לא רציונלית... תודה על דבריכן, צריכה לעכל אותם.
|
תוכן התגובה:
|