הדס - תודה על ההצעה. העניין הוא שמבחינת התנהגות חברתית אין לה בעיה - זה לא שהיא מתנהגת מוזר/לא קולטת את הצד השני וכו'. פשוט כשמתפרצת ממנה הילדותיות המוגזמת - הילדות מאבדות עניין בלבוא שוב. לא חושבת שזה משהו שאפשר ללמד. ואסנת - ההודעה שלך עשתה לי חם בלב, תודה. לא השתנה הרבה במצבי, כי אני לא מוכנה/מסוגלת (לא יודעת מה הנכון) לקבל את זה שתמיד תהיה כך. כשהיא נולדה, הרופאים היו בטוחים שיש נזק נוירולוגי, ורופא אחד אפילו חשב שהיא מפגרת, וכשהם ראו אותה אחרי כמה שנים, אחרי טיפולים אינספור שרצתי אליהם איתה - הם נדהמו ואמרו שזו לא אותה ילדה... כך שאני כן רוצה להאמין שהיא תמשיך להתקדם, ושמתישהו הפער ייסגר. פשוט קשה לי איתה עכשיו, ואני מפגינה את זה, ויודעת שזה מזיק - שבמקום לבנות אצלה הערכה עצמית וביטחון אני אומרת דברים שעושים ההיפך. על זה אני חייבת לעבוד. תודה על האכפתיות.
|
תוכן התגובה:
|