עבדתי הרבה עם מורות, ומה שתמיד הדהים אותי הוא הפחד העצום שלהם ממעבר בי"ס! גם אם הן סובלות נורא, יש איזו גישה של "עדיף הרע המוכר על הלא מוכר..." ודווקא בהוראה יש כל כך הרבה חופש לעבור בין מסגרות שונות, עם כל הכישורים שכבר יש לך! אז נכון שבכל בית ספר יש חסרונות, ויש גם חסרונות עקרוניים בעבודה מול משרד החינוך שמאוד מתסכלים. אבל בהחלט יש בתי ספר עם אווירה טובה!! בתי ספר שבהם המנהל תומך ולא נוזף, שבהם מכבדים את המקצועיות של המורים וגם את זכויותיהם. אני מציעה לך לנסות לברר דרך חברים/מכרים/משפחה על בתי ספר באזור שלך, ופשוט תרימי טלפון לאחד המורים ותשאלי על האווירה בחדר המורים, העבודה עם המנהל וכו' - ותנסי להתקבל למקום שנשמע טוב.
אגב, עוד יתרון של מעבר בי"ס: עכשיו את כבר מנוסה ויודעת בדיוק מה את רוצה ומה לא, וברגע שאת מתקבלת לעבודה את יכולה להבהיר למנהל מה היקף המשרה וההשקעה שמתאים לך. למשל, אני מכירה מורות שמתעקשות שהן מוכנות ללמד רק ארבע כיתות ולא יותר, כי יש להן ילדים קטנים והן לא רוצות להיות משועבדות להכנת כל כך הרבה מערכי שיעור. זה בהחלט לגיטימי, אבל קשה לעשות את זה בבי"ס שבו רגילים אלייך וכבר מצפים ממך לעשות כל מיני דברים, וזה לא יתקבל יפה אם תסרבי. סליחה על האורך... אני פשוט ראיתי הרבה מורות במצב שלך ולפעמים מאוד פשוט לשפר את התחושה, פשוט צריך קצת אומץ! :-)
|
תוכן התגובה:
|