6/1/2013 11:57
|
אסנת
|
מאת:
|
אין לי נסיון אישי עם חינוך מיוחד
|
כותרת:
|
אבל אני מבינה את החששות שלך. גם אני הייתי חוששת במקומך שלהכניס ילד לחינוך מיוחד זה צעד שאין ממנו דרך חזרה, ושזה צעד שצריך לחשוב עליו טוב טוב(!) לפני שעושים אותו, ושצריך לעשות אותו רק אם ברור לגמרי שזהו מקומו של הילד. אני מכירה מישהי שעובדת כתרפיסטית בכיתת חינוך מיוחד שנמצאת בבית ספר רגיל, והיא אומרת שכדאי לשלב ילד במסגרת רגילה אפילו עם מורת שילוב או עם חונך, אם הוא מסוגל לתפקד במסגרת רגילה, ושזה עדיף על חינוך מיוחד. שוב אני מזכירה שאין לי נסיון אישי עם חינוך מיוחד וכל מה שאני אומרת מתבסס על אמונות שלי ועל מה ששמעתי מאחרים. יש לי חברה נוספת שהבן שלה עם הפרעת קשב קשה ממש, לומד בכיתת חינוך מיוחד. היא אמרה שקשה מאוד למצוא כיתות של חינוך מיוחד לילדים עם אינטליגנציה תקינה. קחי את זה בחשבון. אני ממליצה לכם לקבל חוות דעת פרטיות, אולי יותר מאחת. לא צריך להתייחס להמלצות של הפסיכולוגית של הגן או מטפל אחר כאל דברי אלוהים חיים. הם רואים רק את הזוית שלהם ומדברים מתוקף התפקיד שלהם. אתם רואים את התמונה כולה. מה שהם אומרים הוא נכון וגם את אומרת כך – מבחינה שפתית הילד חריג. מה שהם מציעים זו המלצה בלבד ולא חייבים לקבל אותה. אם תגיעו לנקודה שגם אתם תשתכנעו שאולי מקומו בחינוך מיוחד אז אולי כדאי לנסות ליצור קשר עם הורים אחרים דרך פורומים בתפוז או משהו דומה. בהצלחה וחיבוק גדול! זה לא קל...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|