6/1/2013 12:15
|
אירה
|
מאת:
|
ממש מוזר לקרוא תגובות פה, הנסיון שלי שונה מאוד :)
|
כותרת:
|
אני דווקא מאוד בעד חינוך מיוחד. בני אמצעי סבל מעיקוב שפתי. בזמנו אחות בטיפת חלב המליצה לי לבדוק אפשרות של חינוך מיוחד ואני מאוד מודה לה עד היום. הוא היה במסגרת של חינוך מיוחד במשך שנתיים ולאחר מכן עלה לכיתה א רגילה בבית ספר (זה ממש לא נכון שאין דרך חזרה מחינוך מיוחד!!) במשך שנתיים הוא קיבל את הטיפול הכי טוב שיכותי לבקש בשבילו. פעמיים בשבוע בגן היו פגישות עם קלינאית תקשורת שהשאירה גם שיעורי בית לבת שירות לשאר הימים. אני יודעת בוודאות שאם הוא לא היה במסגרת של חינוך מיוחד, הינו מקבלים פעם בשבוע קלינאית תקשורת דרך קו"ח ושיעורי בית הביתה ובחיים לא הייתי מגיעה לתוצאות כאלה (כי בבית הוא פשוט לא היה מוכן לעבור על השיעורים). אחרי הגן הוא עלה לכיתה א רגילה ומאז (כבר 4 שנים) לא חזרנו לחינוך מיוחד ואין שום סיבה שנחזור. עם בתי צעירה כבר ידעתי שזאת המסגרת שאני רוצה בשבילה. עשיתי את כל המאמצים כדי שיקבלו אותה (היה לה עיקוב שפתי קל מאוד שלא באמת הצדיק את הצורך בחינוך מיוחד). אחרי שנה אמרו לי שהיא לא צריכה את המסגרת הזאת יותר ואנחנו כבר שנתיים בחינוך רגיל. שורה תחתונה - לשני ילדייחינוך מיוחד עשה רק טוב!!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|