אני יודעת שמגיעות לי מכות על מה שאכתוב, אבל בכל זאת: ההרגל הוא לראות בדמות נשית כדמות מטפלת, בתוך המשפחה ומחוצה לה. אצל כל המשפחות שאני מכירה אני רואה העדפה ברורה לאמא בכל מה שקשור לטיפול (רחיצה, האכלה, מתן תרופות). קל וחומר כשיוצאים החוצה ומדובר בזרים: ילדים מרגישים נוח יותר עם דמות נשית מאשר גברית. בבית האישי שלי אני יודעת שהאמצעית שלי לא היתה מסכימה בכלל להיכנס לגן עם שני מטפלים גברים ללא אשה. הגדולה שלי היתה משתפת פעולה, אבל מרגישה מאוד לא נוח.
וסליחה מתנועת הפמיניזם על שלוחותיה :-( אבל אין תחליף לטיפול הנשי ואין דומה לו.
לסקול בעדינות בבקשה...
|
תוכן התגובה:
|