ומוסיפה: גננים גברים נתקלים בלא מעט פחדים של הורים. אני מכירה גן שבו הורים שדרשו מסטודנט שלי תעודת יושר מהמשטרה (הם לא היו דורשים זאת מסטודנטית...) - למרות שהיה "רק" סטודנט בגן לצד גננת קבועה וסייעת קבועה. כמה אמהות היזילו דמעה של פחד גדול. באמת. הוא נעלב מאד - ואני מבינה ללבו. הבנתי גם את פחדי ההורים - לא מסיבה הגיונית. לפחד ולסטריאוטיפים אין הסברים הגיוניים.ככה הם גדלו : גבר שרוצה לעבוד עם ילדים עלול להיות סוטה, מזיק.... (ואגב: מדובר בגן בסביבה נאורה מאד מבחינת הרכב האוכלוסיה שלה). הבנתי את הסטודנט שלי מאד, היו לי רגשות מאד מעורבים כלפי ההורים - ובכל זאת הצעתי לו להיענות לדרישת ההורים - מרצונו (הוא לא היה חייב) כי חבל שההורים ירגישו שיש "שד" עלום שמוסתר לכאורה, כדי לטהר את האווירה ולאפשר עבודה טובה עם הילדים, רווחה לילדים ולמידה טובה לו - והסרת עול מעל ראשה של הגננת שעמדה בלחצי הורים מבוהלים - וגם כדי שינצל את ההתנסות הזאת כהזדמנות לעבוד על מה שצפוי לו בעתיד. הוא הסכים, הוכיח עוצמה דווקא בכך שהסכים, עבד בגן ובסיום השנה היה אהוב על הילדים וההורים עד כדי כך שלא רצו להיפרד ממנו והדמעות היו של צער...
ועוד דבר: בגן אחר, שבו יש גנן משלים: בכל פעם שיש צורך לבדוק ילד באופן שעלול להיחשב קצת "פולשני" (לכאורה...) - הגנן מבקש מהסייעת או מהגננת בגן הצמוד להיות נוכחת . למשל: במקרה שילדה נפלה ונשרטה בבטן - והיה צורך להפשיל את שמלתה או מכנסיה כדי לראות מה קרה- עשה זאת הגנן בנוכחות הסייעת.
ועקרונית: אני באמת חושבת כמו שחר שכתבה כאן. גבר איננו "מוקצה" מטיפול בילדות ובילדים. אני בטוחה שכולכן מסכימות עם העקרון הזה. הגיע הזמן לשנות עמדות שלנו. זהו תהליך מורכב, ארוך ולחלק קשה יותר - אבל הוא קריטי וחשוב.
דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים ולאנשי חינוך 0522322420
|
תוכן התגובה:
|