עבור שניהם זה עבד מצוין. כאשר עבור הבן זה עבד הרבה יותר ממצוין והוא ממש נקשר לדמות הגברית (הן בגנון של גיל 1.5 והן בגן שבו היה בגיל 4). לפחות אצלנו בכל המקרים הבחורים האלו היו קצת ילדים בעצמם, מה שהבטיח טונות של הנאה, יצירה, דמיון וכייף לילדים, אבל היה קצת יותר בעייתי בקטע של אחריות ודאגה טיפולית. אבל לדעתי זה אינדיבידואלי ומקרי - יש בהחלט מספיק גברים שכן יש להם היכולת הזו. אצלנו בכל המקרים הצוות היה לפחות חציו נשים, כך שהתמונה היתה מאוזנת ולא דאגנו. לדעתי, עם כל הכבוד לפמניזם, בכל זאת מן הראוי להתעקש על צוות גבר-אשה ולא רק גברים. יש פמניזם ויש תרבות חברתית שבה אנו חיים- ולצערי קיים פער ביניהם וזו המציאות. לדעתי חייבים להתחשב בילדות שלפחות עבור חלקן צוות גברי עלול לא ירגיש לגמרי נוח. בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|