16/2/2013 22:59
|
ריש
|
מאת:
|
ולמה זה חשוב כל כך?
|
כותרת:
|
אני לא מכינה את הילדים שלי למבחנים הללו (למרות שטכנית אני יכולה, המבנה שלהם ידוע, החלקים קבועים מראש והתכנים מוכרים לי).
ההכנה היחידה שעשיתי לבן הגדול שכבר ניגש היתה - תקשיב רוב הסיכויים שלא תעבור את המבחן אבל תעשה אותו הכי טוב שאתה יכול ותהנה. רק אחד מ100 תלמידים עובר ואתה תראה ביום המבחנים כמה ילדים ניגשים...
חזר מהמבחן (אחרי שהיה באותו היום בבית הספר עד הצהריים בדרך חטף פיצה עם אבא שלו כדי לא לגווע במבחן עצמו) אמר שבטוח שהוא לא עבר כי לא ידע המון דברים. לא נורא התרגשנו.
מה שבעיקר שימח אותו היה לגלות שמכיתתו יש 6 ילדים שיוצאים יחד איתו ליום שליפה. שהוא לא לבד במחוננים. בהמשך מאוד כיף לו רעיונית לצאת למחנה חלל של נאס"א וללמוד לשחק שח במקום לשבת בשיעור מתמטיקה שלא תורם לו. לכיתת מחוננים לא הייתי רושמת אותו.
לגבי שני ילדי שעוד לא ניגשו - איני בטוחה שהאמצעי שלי יעבור למרות היכולת הגבוהה שלו. הוא פחות מפוקס וממוקד ולכן סיכוי לא מבוטל שהוא לא יצליח ללא הכנה ועדיין אין לי כוונה להכין אותו. יתכן שעדיף שיהיה בכיתה רגילה ולא יפסיד יום לימודים תמורת 'יום חוגים וכיף'...
איני אוהבת את ההכנה למבחנים הללו כי היא ממתגת את "המחוננות" כפונקציה של יכולת כלכלית, הופכת את ההתמודדות עם המבחן ללא פרופרוציונאלי. בסופו של דבר כולם יסיימו עם אותה הבגרות גם אם יאותרו וגם אם לאו. היתרון היחידי באיתור הוא מתן אפשרות לילד להיות בסביבת ילדים אחרים בעלי תחומי ענין דומים (במקרה של הבן שלי גם זה אינו משמעותי בשל הרכב הכיתה שלו שכולל אחוז גבוה מאוד של מחוננים ללא הגדרת הכיתה ככיתת מחוננים מחייבת את המערכת ליצור התאמות עבורם). כן, גם ההעשרה שמרוכזת על חשבון יום לימודים שלרוב אינו תורם לילד כזה תרומה משמעותית (ולכן קל לוותר עליו)
ולגבי ההשוואה לפסיכומטרי - כמה מחברי לא עברו קורס כלשהו נעזרו בחוברת שצורפה לערכת ההרשמה כדי להתכונן... והצליחו לעבור את המבחן בציון של מעל 750 (השיקול שלהם היה לגשת פעם אחת כדי להתנסות לפני שמבזבזים על זה זמן וכסף). מחונן לרוב לא יזדקק להכנה. אם הוא לקוי למידה רצוי להעביר את האישורים לפני כן כדי שיקבל התאמות על פי הצורך.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|