אבל אני יכולה לנסות לענות לך כאמא שילדיה למדו בגנים עירוניים.
כל נושא אפשר להעלות בפני הגננת. כל נושא – גם את הנושא של ההמנון. כל עוד השיח הוא מכבד, כל נושא הוא לגיטימי.
לדעתי, הסיכוי שתצליחי לבטל את הטקס הזה הוא נמוך – בין אם זו הוראה מגבוה או יוזמה פרטית של הגננת. אבל אם תסבירי את עמדתך ותבקשי שלא יכפו על ילדיך לשיר את ההמנון, אני מאמינה שלא תהיה לה בעיה עם זה.
תראי, השוני בין חינוך אנתרופוסופי וחינוך ממלכתי הוא יותר מאשר המשנה החינוכית. הורים שבאים לגן אנתרופוסופי מגיעים מרצונם החופשי תוך מוכנות מלאה להתיישר לפי עקרונות המערכת. בחינוך ממלכתי זה לא ככה. הרי לא היה עולה על דעתך לפנות לגן האנתרופוסופי ולבקש לבטל את שירת המנוני הטבע כי יש לך בעיה אישית עם טקסים מהסוג הזה. אבל בחינוך רגיל את מרגישה שזה לגיטימי – ובצדק. מהבחינה הזו חינוך רגיל גמיש יותר. ומצד שני, נסי לחשוב על הגננת שאמורה להתאים את עצמה לבקשות השונות של 35 זוגות הורים. זה הרי בלתי אפשרי! היא לא תוכל לתפקד בצורה כזאת. גם היא חייבת להחליט על איזה שהוא מסלול שבו היא מנהלת את הגן גם אם הוא לא לגמרי לפי טעמם של כל ההורים. אין אפשרות אחרת. כאשר מדובר בבקשות פרטניות יש מקום רב לגמישות, וגננת יכולה לנהוג באופן מעט שונה בילד זה או אחר. אצל רוב הגננות תמצאי פתיחות והקשבה, ורצון לעזור עד כמה שניתן לילד ולכם. אבל כשמדובר בניהול של הגן יש גבול לכמה אפשר לדרוש. במאמר מוסגר אני יכולה להגיד שאם הדבר הוא לא ממש בנפשך, אולי כדאי לא להלחם דווקא על הדבר הזה ולשמור את התחמושת לדברים יותר חשובים או להתמקד בבקשות שנוגעות לילד הפרטי שלך. אני באופן אישי לא הייתי פונה לפיקוח על נושא שכזה כי זו בעצם יציאה נגד הגננת ונסיון לכפות עליה משהו מלמעלה. במיוחד אם אין לך יותר מדי אפשרויות בחירה בישוב שבו את גרה.
אני מאחלת לכם הרבה הצלחה, ומזל, והפתעות לטובה בכל מה שתבחרו.
|
תוכן התגובה:
|