10/7/2002 12:03
|
ענת ב
|
מאת:
|
עוד שתי מילים מנסיוני הצנוע על תוספת נוזלים ליונקים בגיל המוצקים
|
כותרת:
|
היונק הראשון שלי שתה מעט מאוד בשנה וחצי הראשונות שלו. כל עוד ינק, הוא הקפיד למלא את צרכי הנוזלים שלו בחלב אם, כשהיה נגיש. לעיתים נדירות שתה עם האוכל, והעדיףמים במצב צבירה מוצק (קרח). רק כשנגמל החל לשתות כמויות של ממש. הקפדנו מאוד להציע לו בתחילה רק מים. פנלופה ליץ' שיכנעה אותי, שילד צריך לקשר צמא עם מים, ואילו מיץ או חלב נועדו לצרכים אחרים. היונקת השניה מאוד אוהבת לשתות, מכל הבא ליד, ומכל כלי אפשרי (למעט, כמובן, בקבוק תינוק עם פטמה מלאכותית...) היא מגדילה לעשות ועוברת חופשי בין יניקה לשתית מים מבקבוק עם פקק ספורט (הבקבוקים של ה-250CC הם המצאת המאה!) ולשתית לימונדה מהכוס שלי...היא חייבת לשתות תוך כדי אכילה, ושמנו לב שלפעמים היא מפסיקה לאכול לא בגלל ששבעה, אלא בגלל ששכחנו לתת לה לשתות עם האוכל. אחרי כמה שלוקים היא בד"כ תאכל עוד כמה ביסים. כל תינוק הוא אישיות.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|