אני הייתי בדיוק במצב שלך , אצלי זה קרה במהלך החודש הראשון, הייתי מניקה ומניקה והקטנה היתה נשארת רעבה ולא רגועה, הייתי אובדת עצות, גם אני רציתי להניק לפחות שנה, הלכתי לרופא ילדים ותיק ובעל ניסיון להבין למה היא בוכה כל הזמן הוא בדק ואמר שהיא נראית פשוט רעבה הוא שלח אותי להניק ושקל אותה לפני ואחרי - ואמר שהכמות שהיא קיבלה פשוט קטנה מדי - הוא אמר להניק(זה מאוד חשוב להתחיל בהנקה קודם כדי שהתוספת רק תשלים ולא תהיה במקום!) ואחרי כל ארוחה להציע תוספת , אם היא לוקחת סימן שהיא עדיין רעבה ולא קיבלה מספיק.... כך עשיתי כמה חודשים עד שיום אחד גיליתי שהיא כמעט לא מעונינת בתוספת והיום היא בת 7 חודשים, יונקת מלא!!! ובעבודה אני שואבת מנות מאוד מכובדות
חשוב לי לספר את הסיפור שלי כי (לפחות במקרה שלי) העצות הרווחות: להניק ולהניק ולהניק (הייתי מניקה בלי סוף והילדה היתה נשארת רעבה ונרדמת עלי אבל לא שבעה ואיך שהייתי מניחה אותה היתה מתעוררת ובוכה)
ההיצע הוא לפי הביקוש- אם תתני תוספת יפסק ייצור החלב!
כל העצות הללו ממש אימללו אותי - עשיתי מה שהרופא אמר אבל הייתי בטוחה שעל החודש הראשון חלום ההנקה שלי נגוז
יש לציין שגם לקחתי מגבירי חלב למיניהם וגם הלכתי לטיפול בדיקור סיני כדי לעודד הפרשת החלב.
לסיכום אני חושבת שכל העצות הן נהדרות אבל נראה לי לא נכון לשלול באופן מוחלט נתינת תוספות, לפעמים הילד ישתה עוד 30 מ"ל מבקבוק לאחר הנקה פעם ב.. ואת תקבלי ילד רגוע...
|
תוכן התגובה:
|