במקרים שבהן את עושה את מה שאת עושה עם אהבה, ורצון לתת טוב, איך אפשר לקרוא לזה טעות. מה שכן, זה לגמרי לגיטימי להודות בפני עצמך שזה לא מתאים לך יותר. אולי את גם קולטת באינטואציה האמהית המופלאה שזה אולי אפילו לא טוב לתינוק שלך. אני מאמינה שלפעמים אנחנו מעכבים את התנוק שלנו מלעבור "פאזה" בגלל הקשיים שלנו ולא שלו. הוא בוכה כי זה שינוי בשבילו אבל האמת היא שכולנו גדלנו והתעצמנו בזכות תסכול, כאב, שינויים והפתעות שהיינו אמורים להתמודד איתם. מה שבטוח זה שאת לא עושה לו נזק נפשי. תהיי קשובה, תשחררי אותו בהדרגה עם הרבה מילים מרגיעות ומגע שיחליף את המגע התמידי של הגוף וזה יהיה בסדר. אם את תהיי מאושרת יותר גם הוא ירגיש טוב. בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|