תגיעי לגיל 3 ח' ותראי, שדברים מתחילים להראות אחרת. בגיל הזה, אין הרגלים, והוא בוכה כשהוא לא עלייך, לא בגלל שהוא לא מכיר אחרת, אלא בגלל שזה מה שהוא זקוק לו - אותך (או מטפל אחר, בעדיפות שניה) ואת חום הגוף ופעימות הלב שלך. סביב גיל שלושה ח' רוב התינוקות מתחילים להתארגן יותר ואז גם (ברמה זו או אחרת, משתנה בהתאם לילד) נעשים רגועים יותר באופן כללי, ומחוץ למנשא בפרט. מעבר לגיל שלושה ח' גם אפשר בהדרגה (מאד מאד איטית) לקחת את הזמן שלך, אפילו אם התינוק בוכה - ואני מדברת על רגעים קצרים מאד בהתחלה, ותוך הרגעה מילולית (או שירה - מאד יעיל), ולא בתור "עיקרון" אלא כשאת באמת צריכה - שירותים, לשתות וכדומה. מקלחת עדיף לדחות לשעות שיש מבוגר נוסף בסביבה (או למצוא פתרונות שהוא יחד איתך). חום ומגע הם צורך, כמו מזון, ולא הרגל - בשום גיל (וגם אם הרגל - חיובי בלבד). תינוק גדל זקוק למגע במינונים קטנים יותר, מה שמאפשר לך זמן רב יותר לעצמך (למשל, בני השלוש וחצי שלי משחקים כרגע בחדרם וממש לא זקוקים לי, מה שמפנה אותי לענות לך...). זה כמעט כמו שתגידי, שהתינוק שלך התרגל לאכול, ובגלל זה הוא כל הזמן רוצה לאכול...
|
תוכן התגובה:
|