|
3/10/2002 20:07
|
אורית גודקאר
|
מאת:
|
|
באמת למה השם כל כך חשוב?
|
כותרת:
|
כמי שויתרה בצער על שם נעוריה הנעים לטובת שם שתמיד אבל תמיד צריך לאיית אותו, ועוד בגיל בו כבר יצרתי לי גם "שם", אני דווקא רוצה לומר מילה בזכות ההתעקשות על השמות ואי החלפתם. נראה לי שדווקא בגלל שאיזו "רשות" מחליטה בשבילך איך תיקרא ומתי זה מעורר רצון לעמוד כנגד ולומר, היי, זה אני שיחליט מי אני! ושם במידה רבה קובע מי אתה. שאלו את כל בעלי השמות המיוחדים והלא שגרתיים. עובדה שאנחנו גם מקדישים זמן רב לבחירת שם הצאצאים, לא? בנוסף, במדינה כמו שלנו, עם הלחץ הרב שהופעל על מהגרים להחליף את שמם, הפרטי ושם המשפחה, ובאותה הזדמנות גם להתכחש לעברם (מכל העדות) ברור לי שדווקא בדור השני אנשים רוצים להישאר עם משהו מעברם שיבטא המשכיות וקשר. ולמה בכל זאת החלטתי להחליף באופן אישי את שמי? קודם כל, באמת לא נוח לי להיות איזו "פטרישיה גולדן רטריבר" אריסטוקרטית, ודבר שני היה לי ברור שלא אצמיד לילדי הרכים שני שמות משפחה. מלבד זאת, זה היה חשוב לבן זוגי. ולשיקול הזה היה המשקל בכבד ביותר. אם משהו חשוב לו ופחות לי - אני אוותר. הוא יוותר על דברים אחרים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|