אין לי ניסיון בילדים עם בעיות תיקשורת, אבל לאחותי הקטנה יש איזשהי בעיה בהתפתחות, כרגע (15 שנה) ללא הגדרה רפואית. בהתחלה אמא שלי התעקשה לשלוח אותה לגן/ ובית ספר רגילים. הרי היא לא אוטיסטית, היא לא עם פיגור שיכלי, היא לא היפראקטיבית, היא לא נכה.... היא קצת מכל דבר.
בבית ספר הרגיל, עכשיו בדיאבד, היא סבלה. לא יכלנו לראות את הסבל שלה, כי בעצם לא היה לנו למה להשוות. עכשיו, שהיא כבר 3 שנים בבית ספר לחינוך מיוחד ,אפשר לראות איך היא התפתחה, התקדמה- חברתית ונפשית. יותר קל לה להתמודד עם החברה שהיא חלק ממנה, מאשר להיות שונה, ולנסות בכוח להיות רגילה.
אני יודעת שזה קשה בתור הורה בהתחלה לשלוח את הילד לחינוך מיוחד, אבל אחרי שרואים שזו בעצם טובתו של הילד, זה הופך להקלה (בתקווה שזה אכן לטובתו של הילד).
יש פורום בתפוז על הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.
מקווה שעזרתי. לירון
|
תוכן התגובה:
|