|
16/10/2002 19:13
|
לימור
|
מאת:
|
|
איריס
|
כותרת:
|
איריס , קראתי את דברייך הנפלאים המנוסחים באיכות רגשית מופלאה ואשר ניכר כי יוצאים מנבכי נפשך ולא יכולתי שלא להבלע לתוכם. אני חושבת שמעבר ליכולות הנפשיות האדירות ולמסירות הבלתי נלאית שאת מפגינה כלפי בנך, האופן בו את מנסחת את דברייך הוא נדיר ובלתי יסולא בפז. אני כולי קנאה בך על האופן בן את מצליחה להביא עצמך לידי ביטוי ולשתף קהל כה גדול בהתמודדות המתאתגרת, נפלאה, קשה אך מספקת שאת מתארת בדברייך. אני באמת חושבת שאת ראוייה לכל השבחים, ההזדהויות ודמעות השמחה והריגוש שליוו את תגובתך ולו משום שחדשות לבקרים אנו עדים לכל כך הרבה סיפורים על הורים שלא הצליחו לשמר סגנון חיים תקין או זורם לאור בעיות אלו או אחרות שהתעוררו את ילדיהם. אני מכירה באופן אישי משפחות שהתפרקו בעקבות מצבים שכאלו וילדים שלא זכו לטיפול, לאהבה ולמסירות שבנך זוכה להם. רוצה לומר, אינני רואה את הקשר בינך ובין בנך כמובן מאליו. בעיניי את בהחלט אחת למיליון ואני מאחלת לך מעומק ליבי רק אושר ואין סוף חוויות טובות ומאלפות עם בנך ועם משפחתך בכלל. המון אהבה לימור
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|