אתמול הייתי אצל ד"ר בר, סיפרתי לו על ההתנפחויות ועל החלבון בשתן. הוא פשוט גיחך קלות והרגיע חששותיי באחת. הוא מדד לי לחץ דם (120/80) ואמר ש"רעלת = לחץ דם גבוה"! וכל היתר שטויות. חלבון בשתן במינונים נמוכים, לדבריו, נגרם לעתים בסבירות גבוהה בגלל העדר שתיה מספקת או בגלל חוסר הסטריליות בבדיקת השתן. בקיצור, מה אומר - ד"ר בר הוכיח בפעם המי יודע כמה, שהוא אלוף המרגיעים. מומלץ בחום!
בקשר למשקל, אז המאזניים שלו הראו עליה של 5 ק"ג מלפני חודשיים (בעוד ששלי הראו 7 ק"ג). על כל פנים הוא אמר שיתכן שזו עליה קצת חריגה, והפנה אותי לדיאטנית לבקשתי. אז טובה - אני מתקשרת אלייך עוד השבוע, ונראה אם יש מה לשפר/לשנות בתזונתי או לא.
עדי - תודה על הנקודות למחשבה. אין ספק שהקייס בעבודה הכניס אותי למתח, אבל מעל לכל, אני חושבת שמה שחוויתי בימים האחרונים: החשש מרעלת, העימות עם המשקל, "התחממות" העניינים בעבודה, בדיקת המי שפיר - כל אלה הביאו אותי פשוט לעומס רגשי גבוה מידי, וכך כל נושא כשלעצמו יצא מהממדים הטבעיים שלו. וכמו שאמרה אורית ג' (תודה לך!) - לדברים הקטנים יש נטייה להסתדר מאליהם. עכשיו שאין חשש לשום רעלת, המשקל נראה עניין שניתן לטפל בו (ייעוץ ושינויים או פשוט קבלה), ובעניין הקייס בעבודה כבר נראים ניצנים של שיפור (הם נבהלו מהמהלכים האחרונים שלי, שנועדו להכניס אותם למקום של מגננה ואותי למקום של מתקפה. במלים אחרות, הסטירה שהם חטפו ממני - בדמות צו מניעה, פשוט העירה אותם משינה עמוקה ועכשיו הם מחפשים דרך להידבר מחוץ לכתלי ביה"ד, שזה כמובן מבורך). ובקשר לתוצאה של הסכסוך הזה, אני הרבה יותר רגועה. גם אם "אפסיד", כלומר לבסוף אהיה מפוטרת כאחד האדם הלא-הריוני ללא כל פיצוי נוסף מעבר למה שמגיע לי ע"פ חוזה, כל עוד אני שלמה עם הדרך שבחרתי ועם ההחלטות והבחירות שאני עושה כל יום מחדש בנוגע לזה - התוצאה פשוט לא חשובה, והיא תסתכם - במקרה הגרוע ביותר - באכזבה קצרה, אך לא בכאב עמוק של החמצה.
|
תוכן התגובה:
|