|
14/12/2002 22:02
|
הללי
|
מאת:
|
|
ואצלנו כלום לא עוזר...
|
כותרת:
|
הירקן כבר מכיר את יותם בשמו ואפילו נותן לו בננה בכל ביקור. הבננה מוצאת את דרכה לפח מיד אחרי שאנחנו יוצאים מהחנות...מיותר לציין שגם את הירקות הוא לא ממש טורח לטעום. הלביבות שהוא כל כך נהנה לעזור לי להכין עדיין במקרר ועוגת הגבינה שאותה ביקש ממני במיוחד הועברה לאמא שלי אחרי כמה נסיונות טעימה כושלים. הוא ביקש מרק ברוקולי כמו בגן. אצתי רצתי, כתבתי את המתכון מהגננת, נתתי לו לעזור לי וסיר המרק נשאר כמעט מלא. את רוב הפירות הוא לא מוכן אפילו לטעום ואת אלה שכן הוא יורק. בדיוק היום נסענו לאכול בשיפודיה. גם את הפרגיות הוא לא רצה. וגם חומוס הוא לא אוהב ולא טחינה ולא בכלל.... על מה הוא חי? שוקולד. וביסלי. ושוקולד. וסוכריות על מקל. ושוקולד. אה, וכמעט שכחתי- דוקא את הבחור על האופנוע (להלן השליח) שמביא את הפיצה או הספגטי הוא מאוד מחבב. והכי הוא אוהב לאכול מהצלחת של אמא. ("אמא, את לא תצליחי לגמור את הכל, בואי אני אעזור לך...")
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|