מילה אחת בסוף ההודעה שלך תפסה את עיני, כתבת על מה *להתעקש* יותר. אז השאלה היא אם כל נושא האוכל הוא מאבק, כלומר הקטנצ'יק לא רוצה לאכול, או שהוא דווקא רוצה אבל מעט דברים. אם הוא לא רוצה לאכול ואת עסוקה בשידול פיתוי איום וכו' :) אז זה בעיני דבר די הרסני ומצד שני שלא כל כך קשה להפסיק אותו. התפלספתי על זה כאן:
http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=76890
והיה דיון שלם על זה באותו מקום.
אם לא, ומדובר רק במגוון, אז אולי באמת תנסי את המתכונים והעצות שהציעו לך, וגם מציעה להתיחס קצת יותר בקלילות למושגים של "אוהב לא אוהב", לפעמים באותו רגע לא בא לו, אולי אח"כ כן ירצה את אותו המאכל, אפשר להציע שוב. וגם אפשר בכלל לוותר על המושג "לא אוהב" ולהשתמש ב"לא רוצה" או "לא בא לך" ואז זה משאיר פתח לטעום שוב אח"כ. זה אולי לא מתאים לכל הילדים אבל לחלק. אצלנו למשל אני לא אהבתי אבוקדו, ואבא שלי אמר לי (זה לא היה גיל 3, קצת יותר) שזה טעם של גדולים ושיום אחד אני בטח אוהב את זה, ופה ושם שאל אותי אם בא לי לנסות שוב. ואכן אחרי כמה שנים התחלתי לאהוב את זה. (מה שלא עבד עם יין, עד היום הוא מאוכזב מזה שאני מעדיפה את ה"מתוק ישן נושן" על פני המרלו הכי משובח :)
בהצלחה ובתיאבון...
|
תוכן התגובה:
|