28/3/2001 6:0
|
ליא
|
מאת:
|
זהו בנות. יש תאריך..... תחזיקו לי אצבעות
|
כותרת:
|
אני קצת עצובה, קצת (יותר) פוחדת, הרבה מתרגשת, אבל הפעם זה סופי. יום שישי, 10 בבוקר לפי שעון מקומי, צילי וגילי יוצאו (די באלימות, אף כי לא נרגיש כאב) לאויר העולם. האולטרסאונד שעשיתי היום לא השאיר מקום לספק שעדיף להם כבר להיות בחוץ- לשתיהן. וזה יעשה על ידי ניתוח קיסרי. (כל ה"תירוצים" שלי ב http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=4780 אבל עכשיו גם השיליה מבוגרת, דרגה 3, והלחץ דם שלי די גבוה ). מה שמשאיר לי יומיים בלבד להספיק את כל מה שלא הספקתי. yeh, right! אני די עצובה, כי כשניסיתי לדמיין את סיפור הלידה שלי, למרות שידעתי שזה דימיוני, תמיד פינטזתי לי אותו "הגעתי לשבוע 38/40, התחילו צירים, הגעתי לפתיחה מלאה, לא היה צורך בחתך, צילי וגילי החליקו להן החוצה, מיד התחילו לינוק, כשגמרו מיד קמתי והתהלכתי בקלילות, וכו',כו',כו'. אבל כמו שחברה חכמה שלי אומרת- אני כבר נתתי להן את כל מה שיכולתי לתת להן כל עוד הם בפנים. הרחם שלי עשה את עבודתו, ועכשיו הגיע תורם של חלקים אחרים שלי לתת להן. אז אני אפרד מכם לכמה ימים. הייתם נפלאים במשך כל הזמן הזה. רותי תודה על האתר ועל הסיוע הרב. ובהצלחה לכל אלה שקרובות לסוף!
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|