אני הולכת לפסיכולוגית כבר זמן רב בניסיון לפתור את הדילמה הזו, ללא הצלחה. בדיוק אותם פלוסים ואותם מינוסים בבני הזוג, בדיוק אותם מאוויים שלנו... הפסיכולוגית לא מסייעת לי בכלל. הכל ברור וידוע, את ההחלטה עצמה את זו שצריכה לקבל. כפי שוודאי הבנת, אני עדיין בוחרת להישאר באותו המצב -בהחלט גם מתוך פחדנות, אך גם מתוך הבנה שמה שמצפה לי 'בחוץ' לאו דווקא טוב יותר. שונה מאוד מהקיים, יפסיק את ה'פשרה', אבל עשוי להוביל להרעת חיי ולא לשיפורם, שלא לדבר על חיי הילדים שייפגעו מכך. הלוואי שהייתה תשובה חד משמעית, אבל אין.
|
תוכן התגובה:
|