מבינה שמה שרשמתי יכול להתפרש בצורה מתנשאת ,כאילו יש לי את חיי החברה מלאים והעשירים ואני באה מהכיוון השני ,אבל באמת שזאת לא הייתה הכוונה הנסיון היה להראות כיוון מחשבה של הורה, ש"מותש" מנסיונות בקשרי "כאילו". אולי אני נמצאת בנקודה שמה שאני מחפשת בחיים זה שקט ולא חיי חברה,כי בעבודה אני נמצאת עם אנשים ועם כל הצרכים של הילדים ותשומת הלב שהם דורשים עברתי את ה"קיבולת החברתית" שאני יכולה לשאת. יכול להיות שזה גם ישתנה כשהילדים קצת יגדלו.כרגע אין לי את הסבלנות לזה. לפעמים קשרים יכולים להיות אינטרסנטיים (כמו מפגשים עם הורים וילדים בגילאים שהילד עדיין צריך את חברת הוריו) ונקודתיים בלי שאיפה שיתפתח מעבר לזה לאנשהו. אבל זה ממש לא תמיד ככה,לעיתים גם נוצרים קשרים אמיתיים ונכונים ל2 הצדדים. לא רוצה לעשות הכללות אבל נראה לי שקשרים כאלה נוצרים בעיקר בין הורים של ילד ראשון. באמת שאת "תאום הציפיות" אי אפשר לדעת מראש. אבל מה שכן ,אני חושבת ,שאני יכולה להציע זה שאם אמא/משפחה ממש נראים לך תמשיכי לנסות ולהתעקש עליהם. אם את אומרת שלא יזמת בעבר והיית רגילה להיות "מחוזרת" ,תנסי גם את "לחזר" מה יש לך להפסיד (:
|
תוכן התגובה:
|