הי! קודם הגדרות: בילירובין הוא תוצר פרוק של ההמוגלובין. המוגלובין הוא קומפלקס של חלבון עם קצת ברזל, שקושר ומשחרר החמצן בכדוריות הדם. צהבת היא הבטוי הקליני של ריבוי בילירובין בדם (היפרבילירובינמיה, ה"ב) קרניקטרוס היא הפגיעה המוחית שממנה פוחדים. בילירובין בלתי ישיר: בילירובין ראשוני כמו שמשוחרר מכדוריות הדם המתפרקות. בילירובין ישיר: לאחר שהבילירובין עבר טיפול בכבד וצומד לו חומר מסיס במים לצורך פינוי במרה.
ריבוי ביליריובין יכול להיות משני סוגים: בלתי ישיר- מבטא לרוב הרס כדוריות, בייליוד- פזיולוגי. ישיר- חמור יותר, ועלול לבטא הפרעות חסימה, זיהום, מטבוליזם.
לגבי צהבת היילוד, לפי הספר שלי (נלסון הקטן): לגבי ילוד במועד: פיק ה"ב הוא ביום 3, והרמה היא עד 12 מ"ג לדציליטר. אם יונק חלב אם- עד 15-17. קרניקטרוס לרוב לא חל בילוד במועד בריא עם ב' מתחת ל 20-25. בנוכחות זיהום, חסר חמצן, היפוגליקמיה ועוד- קרניקטרוס יכול לחול גם ברמות מתחת ל- 20.
טיפול: אור- ברמות בילירובין בלתי ישיר של 16-18; החלפת דם- כשהרמות מעל 20-25 לפי הקליניקה של הילוד.
ולכן: לגבי ילוד בריא במועד: יש טווח להחלטה, אין מקום לטיפול באור ברמות מתחת ל- 16, ואין מקום לטיפול גורף ביונק חלב אם בריא עם ב' מתחת ל- 18.
כיוון שהטיפול באור נחשב טוב ובטוח, וכיוון שבית- החולים לוקח אחריות כוללת ורוצה להמנע מתקלות, וכיוון שכל רופא (מצעיר עד זקן) רוצה לרפא ילדים ולא להעיד בבתי משפט, הולך ונוצר "שפיל" של זהירות מופרזת.
ולכן- אם מסיבות שונות את לא רוצה לקחת אחריות (לא מודעת, תשושה מהלידה, חששנית, הרבה ילדים בבית ולא יודעת אם תוכלי לבצע מעקב וכו')- אז הפתרון הוא אשפוז ואור. אבל- אם תראי לצוות שאת נבונה, אחראית, מכירה את החומר ומכירה את מרפאת קופ"ח ויש לך אחלה רופא, תוודאי שאכן חשש הצוות אינו כ"כ לילד אלא מסיבות אחרות, תבטיחי לעשות מעקב, ובאמת תעשי מעקב (ובאמת תעשי מעקב!!!)- אז את צודקת.
אושר!!!
|
תוכן התגובה:
|