לשבית - אכן חויה מזעזעת. אינני יכולה להסביר אותה, וגם אני לא חושבת שאני צריכה (הגם שהיתה לי חווית לידה מופלאה בשיבא, ראי בלינק - http://www.leida.co.il/message_focus.asp?q_id=6769&r_id=44420 ) אני חושבת, כפי שאמרתי, החוויה מהלידה היא עניין אישי, המשתנה מאשה לאשה. אני מסכימה שעלינו לעשות כמיטב יכולת כל אחת מאיתנו על מנת שחוויה כזו לא תקרה לאף אחת: השגת כל המידע בתחום, קבלת החלטות מודעות, הכנת תוכנית לידה, הגעה עם תמיכה מתאימה (כ"א לפי בחירתה ויכולתה - גם הכלכלית) ועוד. אני מקווה שבלידתך הבאה תוכלי לעבור חויה אחרת, מתקנת. אני גם מקוה שהלידה הבאה שלי לא תהיה שונה מהקודמת. לנירית - אני לחלוטין מסכימה עם כל מה שכתבת. אכן, בי"ח איננו המקום האידיאלי ללידה, וייתכן בהחלט שתה"ש איננו ביה" האידיאלי למטרה זו. כל אחת צריכה לקבל את ההחלטות המתאימות לה, וחשוב שתעשה זאת אחרי שיהיו בפניה כל האפשרויות וכל המידע בקשר אליהן. אני, למשל, בחרתי דוקא תה"ש, על אף החשש התערבויות, בגלל היכולת להשתמש בדולה פרטית, בגלל איכות הטיפול הרפואי הניתן שם ליולדת ולתינוק, לרבות טיפול נמרץ (בי"ח אוניברסיטאי, מול - למשל - לניאדו, ויסלחו לי כל היולדות שדווקא "מצביעות" בעדו) וכן היכולת לעבור שם את הפרוצדורה של "קריוסל" (שאיננה קיימת שם היום, כמדומני). זאת, אגב, למרות הסיור הטראומטי שעברתי שם בתקופת ההריון, שהדגיש את כל מה שרע ומגעיל במחלקת היולדות של שיבא: התערבות, חוסר גמישות, חיבור למוניטור, איום בחתך כדבר שבשגרה ועוד דברים איומים ונוראים. ידעתי, שהדרך היחידה שלי להימנע מלקבל את כל הדברים המגעילים הללו, ככל האפשר כמובן, היא לבוא מוכנה, אסרטיבית, שליווי צמוד של בעלי, דולה ותוכנית לידה מנומקת ומפורטת. כמובן, שיחק לי גם המזל עם מיילדת משתפ"ית (לאה בנסל, שהיתה באמת נפלאה) ואולי גם האיומים העורכדיניים שלי... חוואגב - לגבי השהות עם לולי בחדר הלידה - זה היה שגרתי לגמרי, ובנוכחות סגנית מנהלת חדרי הלידה שנכנסה בסוף להסתכל על השיליה שלי, יחד עם הרופאה התורנית. אגב, זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שראיתי רופא/ה במהלך כל הלידה. לידות טובות ומעצימות לכולנו.
|
תוכן התגובה:
|