הטבעיות שלי מוגבלת. וגם אני בניגוד להרבה נשים מהפורום, לא מעוניינת ללדת בבית, אלא בבי"ח כדי שאם יש בעיות יהיו שם הטכניקות להתערבות. ואני אפילו מתרגזת קצת מסיפורי לידה "טבעיים" שסופרו כאן כאילו היו מצויינים ובעצם נדרשה התערבות שלא היתה ובעיקבות זאת היו סיבוכים. לדוגמא- סיפור לידת בית בו סופר שהמיילדת לא חתכה ובעקבות זאת היה קרע רציני, מאד קשה לתפירה. ובמקום לפקפק בכישורי המיילדת ירדו על הרופא בבית החולים שקיטר. כי הרי המיילדת חיבקה וליטפה והרופא דיבר לא יפה. וזה שהנשים מרוצות מהלידה למרות ההתערבות (או אי התערבות) מראה שבאמת עם חיוכים וחיבוקים אפשר להשיג הכל. כי כמו שכתבתי קודם אף יולדת לא תגיד "לא" לשלוש המילים "מצוקה של העובר" במיוחד אם במקביל המיילדות נחמדות ומלטפות. ואח"כ ההרגשה מצויינת וחושבים "איזה מזל שהייתי עם צוות כל כך מקצועי". אבל על פי הסטטיסטיקות, לא צריך את כל ההתערבויות האלו. ובפועל, בבתי החולים שמתערבים פחות (אסף הרופא לדוגמא) אין יותר סיבוכים ותאונות בסופו של דבר, אלא פחות.
|
תוכן התגובה:
|